דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח' נ' לוי ואח'

פסק דין

הוגשה תביעה ותביעה שכנגד.

אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבע לא היה רשאי להכנס לצומת בטרם היה בטוח כי האוטובוס שהיה נהוג על ידי הנהג מטעם התובעת יפנה ימינה.

השאלה היא בתיק זה למעשה האם קיים אשם תורם לנהג מטעם התובעת.

שמעתי את עדויות הנהגים, לאור התרשמותי מעדויותיהם אני סבור שלא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים מדברי העד מטעם התובעת.

אני מקבל את גרסתו של הנתבע לגבי האירועים שגרמו לתאונה כנכונים.

אין מחלוקת ויצוין בצורה ברורה וחדה שהיה על הנהג הנתבע להמתין בטרם הכניסה לצומת.

אין בכך כדי להפחית את העובדה מהאמור שאני מקבל את גרסתו כנכונה.

ככל הנראה, וכפי שעולה מדבריו של הנהג הנתבע, החל בפנייתו שמאלה, וכשהוא כבר כמעט לקראת סוף הפניה, הוא רואה את האוטובוס בנסיעה איטית לפניו, תוך שהוא שם לב שנהג האוטובוס לא שם לב לכביש, צופר, ומאיץ את רכבו.

ואכן הפגיעה ברכב הנתבע היא בחלקו הימני אחורי.

הפגיעה של האוטובוס היא בחלקו הימני קדמי , יחד עם זאת ניראה כי המדובר בפגיעה בעוצמה יחסית גבוהה וזאת לאור העובדה שגם הזכוכית התנפצה בצורה ממשית.

לו הייתה מדובר בפגיעה בעוצמה נמוכה ניראה שהזכוכית לא הייתה ניזוקה באופן בו ניזוקה בפועל.

אכן, מתעוררת סוגיה שהנהג הנתבע לא העלה את כל גרסתו מיד לראשונה והעלה זאת במסגרת ביהמ"ש לראשונה.

אני מקבל את דבריו שסיפר לראשונה לסוכן הביטוח את כל הסיפור אולם לאחר שהשתכנע מדבריו של הסוכן כתב את הדברים הלקוניים שאותם כתב, לימים, תוך כדי, חזר על אותה גרסה שסיפר לסוכן הביטוח, אותה גרסה עליה חזר במסגרת הדיון לפניי.

לא ניתן לשלול, וזאת מאחר ולא היה בידי לקבל את גרסת הנתבע שהאיתות ימינה נשאר על כנו.

אני סבור שלנהג מטעם התובעת אשם בשל התנהגותו זו בשיעור של 23 אחוזים.

בנסיבות אלה אני קובע שכל צד ישלם לצד שכנגד בהתאם לחלוקה זו.

כמו כן ,כל צד יישא בהוצאות עדיו (בסך 250 ש"ח) ושכ"ט עו"ד בשיעור של 10 אחוז או המינימום ואגרה כפי ששולמה.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.

עודד מאור, שופט